הסוד שאנחנו לא יודעים על מחיר הצ'יפס במק'דונלדס

לפעמים דברים קטנים יכולים לעשות הבדל גדול.

יצא לי לבלות אחר הצהריים גשום עם בתי בג'ימבורי. האקוסטיקה לא משהו, אבל היה כיף. בסיום הבילוי הגיעה הדרישה לאכול במק'דונלדס, ליתר דיוק, מאחר והיא בת שנתיים וחצי, הדרישה הספציפית הייתה לצ'יפס.

כן, כן, אני יודע שזה לא בריא ומשמין אבל באותו רגע לא היינו בעניין של חינוך, אלא יותר של בילוי. החלטתי להתחכם ולהזמין רק את הצ'יפס במקדונלדס הסמוך, בינינו, בסוף את הנאגטס, רק אני אוכל.

שמתי לב לתופעה מעניינת, אכלתי מספר פעמים במק'דונלדס, כמעט בכל הפעמים אכלתי צ'יפס (גילוי נאות – יש להם צ'יפס מצויין לדעתי) אבל בתפיסה שלי וכנראה של רובנו, מק'דונלדס תמיד היו ברמת פתרון של ארוחות. ארוחת ילדים, ארוחת מק'רויאל .

בוא ננסה לעשות ניחוש קטן, כמה לדעתך עולה צ'יפס רגיל?

(התשובה הנכונה בתחתית העמוד)

בתהליך ארוך, קלאסי, הרגילו אותי (אותנו?) לחשוב על ארוחה המורכבת משלושה מוצרים שונים בתור היחידה הבסיסית.

יפה לראות איך הפכו את החוויה של אכילת בשר, תפוחי אדמה ושתייה, לטקס שלם, הכולל מרכיבים של ישיבה באקוסטיקה בעייתית בדר"כ, אכילה בידיים ממגש פלסטיק, מפיות נייר, אצבעות שמנוניות, קטשופ משקיות וקומבינציה של צ'יפס המבורגר ושתייה ממותקת בכבדות.

זה אולי נשמע לא משהו, אבל עובד ונוגע במשהו מאד בסיסי וחווייתי, עד כדי כך שמיליוני אנשים בכל יום בוחרים לעשות זאת, למרות שהם יודעים שזה לא בריא, משמין וכו'.

אני בדרך כלל לא אוהב להביא דוגמאות של עסקים גדולים ומותגים חובקי עולם. הן לא ישימות במרבית המקרים לעסקים קטנים. אין להם את המשאבים והאמצעים להרים הפקות כאלו.

במקרה הזה, כל כך מעט עסקים קטנים מצליחים לגרום לך לחשוב על המוצר הבסיסי שלהם כקומבינציה של מספר מוצרים, עד שרכישה של מוצר אחד (צ'יפס במקרה הזה) נראית כמעט מוזרה.

קשה לדמיין מה יכולה להיות ההשפעה של הרעיון הזה על ההכנסות של העסק. מק'דונלדס תרגמו את הרעיון ל-28,000,000,000 ביליון (כן עם ב) דולר בשנה.

שאלה מעניינת לעסק שלך, מה זו ה"ארוחת ילדים" אצלך בעסק?

אשמח לשמוע תגובות ורעיונות,

מחיר הצ'יפס (הרגיל) עומד על 12.00 ש"ח
דילוג לתוכן