שלום

האם אנשים אוהבים שרות עצמי? התשובה הראשונה שקופצת לי אינסטינקטיבית היא לא. מעדיף לקבל שרות מבן אדם. מצד שני בוא נחשוב עוד פעם, בוא נגיד משיכת כסף בבנק, האם היית מעדיף לחכות בתור לפקיד, (משום מה בבנק הם בדרך כלל לא נראים מרוצים מהתפקיד של כספר…) או פשוט לגשת לכספומט? מה עם מילוי דלק? אם הייתי שואל לפני 10 שנים אנשים על דעתם לצאת מהאוטו, לללכלך את הידיים בבנזין ולמלא בעצמם, קרוב לודאי שגם אז ההתלהבות לא הייתה גדולה, מצד שני, אני כיום מעדיף את השרות העצמי, בעיקר בגלל שלא בא לי לחכות עד שיגיע העובד.

קופות בשרות עמי
לא, זה לא רופא ליד סורק MRI , קופאית בחליפה ועניבה? – רק ביורושופ

בחזרה מיורושופ. אחד הטרנדים הבולטים שעמד שם הוא הרחבה משמעותית של השרות העצמי. השילוב של הוזלה בטכנולוגית מסכי מגע, בצירוף עם עלויות גדלות של כח אדם, הביא לתערוכה שלל פתרונות בתחום השרות העצמי. מכונה שמוציאה לחם בשרות עצמי (באירופה כבר לא מתלהבים מכל אחד שממשמש את כל כיכרות הלחם ולא מאפשרים מגע ישיר עם המאפים), מכונות למחזור בקבוקים בשרות עצמי (יש בארץ, אבל לפי כמות המציגים וגודל הביתן אפשר היה לחשוב שהאירופאים לא עושים שום דבר חוץ מלשתות ולמחזר את הבקבוקים שלהם, אולי בעצם במחשבה שניה, לפי כמויות השתייה, זה לא ממש רחוק מהמציאות).

היו גם קונספטים מרחיקי לכת, מערכת מידוף ותצוגה משולבת. ברגע שאתה מרים את המוצר מהמדף, נגיד נעל ספורט, חיישן מזהה מה הרמת ומיד המוצר אותו אתה מחזיק, מופיע על מסך מגע גדול לידך, בצירוף כל המידות, הצבעים וכל מידע נוסף אתה מחזיק את המוצר ביד ונגיש לכל מידע על המוצר שמסייע בקבלת החלטת קנייה.

קופות שרות עצמי
אנחנו הולכים להעביר את המוצרים שלנו בברקוד בעצמנו

השיא היה קופות סופרמרקט בשרות עצמי. לדעתי יגיע לכאן מוקדם מהצפוי. מניחים את הסלסלה עם המוצרים בצד אחד של הקופה, מעבירים את המוצרים דרך קורא בר קוד, הקופה משגיחה ע”י מאזניים ואמצעים נוספים שלא “שכחת” במקרה להעביר את כל המוצרים, מפיקה חשבון סופי. התשלום מבוצע ע”י כרטיס או מזומן והקופה מפיקה לך כרטיס יציאה מהסופר, כמו ברכבת, בלעדיו אתה לא יכול לצאת החוצה. עשוי להיות מתסכל ומסובך, מצד שני, אם זה רץ, מי אוהב לחכות בתור? כנראה שמעכשיו מי שיקרא ברמקול למרינה אחראית הקופה יהיו אנחנו.

מה זה אומר לעסקים קטנים? רוב הפיתוחים הללו הם יקרים, דורשים יישום וכנראה שבשלב ראשון, יעניקו יתרון של חדשנות לרשתות ועסקים גדולים, שעבורם היתרון לגודל של השקעה בפיתוח והטמעת מערכות כאלו מול החסכון בהוצאות כח אדם ויצירת חוויית לקוח חדשה הוא ברור.

איפה העסק הקטן בכל הטכנולוגיה הזו? אני מעריך שהנושא של שרות אישי, ייעוץ אמיתי, מותאם ללקוח, ע”י אדם שמבין ולא מסך, יהפוך להיות יקר יותר ומוערך יותר. זה בדיוק המקום לעסקים קטנים, לפתח את המגע האישי, הכרה של הצרכים של הלקוחות בצורה עמוקה ויצירת אינטראקציה אישית ונעימה. מה שאומר שבעלי עסקים קטנים יצטרכו לפתח מומחיות ייעוצית בתחום העיסוק שלהם. זה יהיה הערך המוסף שבעלי עסקים קטנים יצטרכו להעניק ללקוח, בעולם רווי בעמדות שרות עצמי. האם כעסק קטן, יש לך את הכלים האלו כבר?

מה דעתך? אשמח לשמוע , (גם לייק יכול להיות בסדר…)

יואב

אודות המחבר

יואב דריאל

קצת עליי,
אני מומחה לתכנון סביבות מכירה ועוסק בכך בלמעלה מעשור.
החברה שבבעלותי מסייעת לבעלי חנויות ורשתות ליצור חנויות חדשות ולבצע אופטימיזציה לחנויות קיימות. החברה משלבת ידע ונסיון בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים יחד עם ניתוחי מכר, הבנה של תנועת צרכנים בתוך החנות, במטרה ליצור חנויות נוחות יותר לקניה לצרכן ורווחיות יותר עבור בעל החנות או הרשת.
קצת עליי באופן אישי: נולדתי וגדלתי בבאר שבע (אוהד שרוף של הפועל באר שבע:) למדתי אדריכלות (והנדסת תעשייה וניהול) בטכניון בחיפה.
את המגע עם מסחר וקמעונאות התחלתי דווקא בבסטות של יפן. בהמשך עבדתי במספר משרדי אדריכלים, שימשתי אדריכל ומנהל פרויקטים בבנק מזרחי, וכמנהל ההקמה של רשת ארקפה.
ב-12 השנים האחרונות הקמתי את מה שהתחיל כמשרד תכנון ואדריכלות עם התמחות בתכנון שטחי מסחר והתרחב היום לתחומים נוספים שייעוץ לשיפור תכנון לחנויות ורשתות קמעונות.
בתקופה האחרונה אנו עוסקים גם בשילוב טכנולוגיה וערוצים נוספים לתוך תכנון סביבת המכירה.
בין השאר אני כותב בלוג בנושאי קמעונאות ומשמש מנטור ליזמים צעירים בהתנדבות במסגרת קרן שמש.

השארת תגובה