לפעמים דברים קטנים יכולים לעשות הבדל גדול.

יצא לי לבלות אחר הצהריים גשום עם בתי בג’ימבורי. האקוסטיקה לא משהו, אבל היה כיף. בסיום הבילוי הגיעה הדרישה לאכול במק’דונלדס, ליתר דיוק, מאחר והיא בת שנתיים וחצי, הדרישה הספציפית הייתה לצ’יפס.

כן, כן, אני יודע שזה לא בריא ומשמין אבל באותו רגע לא היינו בעניין של חינוך, אלא יותר של בילוי. החלטתי להתחכם ולהזמין רק את הצ’יפס במקדונלדס הסמוך, בינינו, בסוף את הנאגטס, רק אני אוכל.

שמתי לב לתופעה מעניינת, אכלתי מספר פעמים במק’דונלדס, כמעט בכל הפעמים אכלתי צ’יפס (גילוי נאות – יש להם צ’יפס מצויין לדעתי) אבל בתפיסה שלי וכנראה של רובנו, מק’דונלדס תמיד היו ברמת פתרון של ארוחות. ארוחת ילדים, ארוחת מק’רויאל .

בוא ננסה לעשות ניחוש קטן, כמה לדעתך עולה צ’יפס רגיל?

יש לבחור מחיר וללחוץ על vote

  

(התשובה הנכונה בתחתית העמוד)

בתהליך ארוך, קלאסי, הרגילו אותי (אותנו?) לחשוב על ארוחה המורכבת משלושה מוצרים שונים בתור היחידה הבסיסית.

יפה לראות איך הפכו את החוויה של אכילת בשר, תפוחי אדמה ושתייה, לטקס שלם, הכולל מרכיבים של ישיבה באקוסטיקה בעייתית בדר”כ, אכילה בידיים ממגש פלסטיק, מפיות נייר, אצבעות שמנוניות, קטשופ משקיות וקומבינציה של צ’יפס המבורגר ושתייה ממותקת בכבדות.

זה אולי נשמע לא משהו, אבל עובד ונוגע במשהו מאד בסיסי וחווייתי, עד כדי כך שמיליוני אנשים בכל יום בוחרים לעשות זאת, למרות שהם יודעים שזה לא בריא, משמין וכו’.

אני בדרך כלל לא אוהב להביא דוגמאות של עסקים גדולים ומותגים חובקי עולם. הן לא ישימות במרבית המקרים לעסקים קטנים. אין להם את המשאבים והאמצעים להרים הפקות כאלו.

במקרה הזה, כל כך מעט עסקים קטנים מצליחים לגרום לך לחשוב על המוצר הבסיסי שלהם כקומבינציה של מספר מוצרים, עד שרכישה של מוצר אחד (צ’יפס במקרה הזה) נראית כמעט מוזרה.

קשה לדמיין מה יכולה להיות ההשפעה של הרעיון הזה על ההכנסות של העסק. מק’דונלדס תרגמו את הרעיון ל-28,000,000,000 ביליון (כן עם ב) דולר בשנה.

שאלה מעניינת לעסק שלך, מה זו ה”ארוחת ילדים” אצלך בעסק?

אשמח לשמוע תגובות ורעיונות,

מחיר הצ'יפס (הרגיל) עומד על 12.00 ש"ח

אודות המחבר

יואב דריאל

קצת עליי,
אני מומחה לתכנון סביבות מכירה ועוסק בכך בלמעלה מעשור.
החברה שבבעלותי מסייעת לבעלי חנויות ורשתות ליצור חנויות חדשות ולבצע אופטימיזציה לחנויות קיימות. החברה משלבת ידע ונסיון בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים יחד עם ניתוחי מכר, הבנה של תנועת צרכנים בתוך החנות, במטרה ליצור חנויות נוחות יותר לקניה לצרכן ורווחיות יותר עבור בעל החנות או הרשת.
קצת עליי באופן אישי: נולדתי וגדלתי בבאר שבע (אוהד שרוף של הפועל באר שבע:) למדתי אדריכלות (והנדסת תעשייה וניהול) בטכניון בחיפה.
את המגע עם מסחר וקמעונאות התחלתי דווקא בבסטות של יפן. בהמשך עבדתי במספר משרדי אדריכלים, שימשתי אדריכל ומנהל פרויקטים בבנק מזרחי, וכמנהל ההקמה של רשת ארקפה.
ב-12 השנים האחרונות הקמתי את מה שהתחיל כמשרד תכנון ואדריכלות עם התמחות בתכנון שטחי מסחר והתרחב היום לתחומים נוספים שייעוץ לשיפור תכנון לחנויות ורשתות קמעונות.
בתקופה האחרונה אנו עוסקים גם בשילוב טכנולוגיה וערוצים נוספים לתוך תכנון סביבת המכירה.
בין השאר אני כותב בלוג בנושאי קמעונאות ומשמש מנטור ליזמים צעירים בהתנדבות במסגרת קרן שמש.

4 תגובות
  1. קטי

    המקוריות שלך, כרגיל, יוצאת דופן. כל הכבוד. לדעתי הצ’יפס ברוטשילד קיצ’ן הרבה יותר טוב מאשר במקדונלדס.

  2. מד

    חנות צעצועים: במקרה של מתנה לילד, מכיוון שלילד יש בדרך כלל אחים/אחיות – ניתן לבסס את התפיסה שלכל ילד מגיעה מתנה. לצורך זה יהיו סטים של 2-4 פריטים ב”תפריט מתנות”, לפי גילי הילדים. הקונה ירכיב את הסט על פי תקציבו, כמו במסעדה. קניית מתנה בודדת תיחשב חריגה, כפגיעה בילדים האחרים…
    חנות נעליים: לקונים רבים יש בן/בת זוג ואולי ילדים. לרכישת “חבילה משפחתית” יהיה יתרון כספי (כמו בארוחה שלמה), מול רכישת כל פריט לחוד. והמוכר ישאל “לילדים ולבעל את לא קונה? תתחדשי על הנעליים שלך וחיזרי איתם, יש לנו חבילה מדהימה למשפחה” …

    • יואב

      נדמה לי שלפי הספר – עדיף לקנות לכולם בדיוק אותו דבר, אחרת כמפיק הקנייה אתה בצרות. כן, גם אם זה אומר שבתור בכור בן 15 אתה מקבל אוטו צעצוע…

  3. ליאור

    אהלן יואב,
    כרגיל, אחלה המאמרון. נושא פשוט לכאורה שחופן בתוכו עולם ומלואו של טריקים שווקיים…
    לדעתי הדוגמא של מקדונלדס מאוד ייחודית בשל העובדה שכל המוצר/ים המהווים חלק מ”עסקת החבילה” שנקראת MENU הם מוצרים בעלי איכות (קולינרית) נחותה בצורה מובהקת ובכל זאת אנחנו ממשיכים לקנות…טוב נו, אולי הצ’יפס מקבל ציון עובר.
    ולמה אנחנו קונים שם “עסקת חבילה” ?
    א. כי למקדונלדס אנחנו בדר”כ נכנסים בכדי לאכול ולא בכדי לנשנש או לשתות.
    ב. כי דאגו להכניס לנו לראש שזה משתלם (ארוחה של בורגר-צ’יפס-שתיה עולה עולה הרבה פחות מסך כל המרכיבים שנרכשים בנפרד).

    לא הצלחתי לחשוב על הרבה דוגמאות לעסקות חבילה מחוץ לתחום המזון (ארוחה עסקית זו דוגמא למשל) מאחר שרוב המוצרים שהצלחתי לחשוב עליהם לא נרכשים או משווקים באופן כזה. עסקאות כגון:
    קנה X קבל Y במתנה או 3 במחיר 2 הן דומות אבל שונות כי הן מוגדרות כמבצעים ולא כמוצר מדף הכולל מראש את כל המרכיבים.

    דווקא בתחום השרותים יש לא מעט דוגמאות מקבילות.
    קח לדוגמא את התחום שלנו,תכנון אדריכלי:
    לקוח שבא לקבל תכנון לעסק/בית שלו מקבל חבילת שרותי תכנון שכוללת הרבה מרכיבים (תכנון מקדים, ביצוע תלת מימד פוטוראליסטי, רישוי, תכנון לביצוע, פיקוח עליון או צמוד וכיו”ב).
    גם כאן המחיר של כל מרכיב מהנ”ל בנפרד יהיה גבוה יותר מאשר מחירו כחלק מהחבילה. ורוב הלקוחות בוחרים ב”חבילה”

    חבילות שירות מהסוג של מוצר+תמיכה אינן זרות לתחום התוכנה וגם חבילות תיור (טיסה+מלון+רכב) יכולות להכנס לקטגוריה הזו מאחר שנסיעה לחו”ל בדר”כ מרכיבה ממילא את סל המצרכים הזה.

    זהו, לבינתיים. סופ”ש נעים.

השארת תגובה