תערוכת היורושופ בדיסלדורף בה ביקרתי בתחילת החודש, הייתה בשבילי פינוק נחמד. דיסלדורף משעממת נקודה. מצד שני יש בה את הקהילה היפנית הגדולה בגרמניה ובאופן טבעי גם אוסף משובח של מסעדות יפניות אותנטיות. יש בה את אזור התערוכות הענק, שמהווה דוגמה מרשימה איך ניהול עירוני נכון, יכול להרים גם עיר משעממת כמו דיסלדורף.

בשבילי, התערוכה היא הצצה ל”מנהרת זמן” לעתיד הקרוב, מבחינת המגמות והטרנדים שאליהם נע עולם הקמעונאות וסביבות המכירה בשנים הקרובות.אני אנסה לשתף בכיוונים והנושאים עמם יש סיכוי שניפגש בשנים הקרובות.

שטח התערוכה הוא עצום.200,000 מ”ר של שטחי תצוגה מקורים (גני התערוכה הוא 15,000 מ”ר לצורך השוואה) התצוגות כללו כל מה שקשור בעיצוב, ניהול, תפעול חנויות. תאורה, מערכות קופה, מידוף, שילוט, תצוגות, אביזרים ומה לא. מצאתי את עצמי מסתובב כמו ילד בחנות ממתקים…

התערוכה מתקיימת אחת לשלוש שנים ולא במקרה. בשיחה עם המארגנים, הבנתי שהדרישה למרווח של שלוש שנים בין תערוכה לתערוכה, באה בעיקר מהמציגים הגדולים. התערוכה משמשת לחשיפה של מוצרים, טכנולוגיות והמצאות חדשות. המציגים זקוקים לזמן פיתוח, כך שעד התערוכה הבאה נאלץ לחכות ל- 2014.
דוגמה לאחת הטכנולוגיות להצגה של עיצוב תאורה לחלל בתלת מימד

המציגים בתערוכה (למעלה מ 2,000 שהגיעו מעל ל 50 מדינות) לא חסכו במאמצים לשעשע, להמם ולהרשים את 106,000 המבקרים שהגיעו מכל רחבי העולם. כשמדובר בעיקר בבעלי מקצוע מהתחום ולא הקהל הרחב.

חילקתי את אסטרטגיות השיווק של המציגים לשלוש קטגוריות עיקריות. הן עשויות להתאים לעוד זירות תחרותיות חוץ מהתערוכה:

  • למי יש את (הביתן) הכי גדול

זוהי האסטרטגיה שמשמשת בעיקר את החברות הגדולות, שלא חסכו מאמצים להיראות להרשים ולסמן אנחנו כאן. היתרון – אין הפתעות, אתה יודע מה תקבל. החסרון – נדרשת השקעה כספית וארגונית כבדה.

  • מי כאן הכי מעוצב

המתמודדים הקטנים ביותר השקיעו באסטרטגיה של עיצוב קטן וחכם. היתרון – אפשר לשחק אותה וליצור אפקט ותשומת לב בלי השקעה כספית ניכרת. החסרון – מסוכן, לא תמיד תדע מה יעשו המציגים האחרים והם יכולים להשאיר אותך מאחור בסיבוב… ובהחלט היו גם כאלו שנשארו בסיבוב.

  • אני לא אשקיע בגודל או עיצוב אלא אמשוך את הקהל (אנשים הם בסך הכל בני אדם)

חלק מהמציגים ניסו למשוך את הקהל דרך אוכל, שתייה, דיילות אטרקטיביות, משחקים או אטרקציות. מה שהוסיף הרבה צבע ועניין לביקור בתערוכה. היתרון – הקהל מגיע, החסרון – הוא לא מגיע בעבורך, אלא בעבור האטרקציה. השאלה היא אם תדע לנתב אותו למטרות שלך.

הסינים בתערוכה מוכנים לקחת הזמנות ולהתחיל לעבוד בלי כל השטויות של האירופאים….

בפוסטים הקרובים אנסה לשתף בתובנות שלי, לגבי טרנדים ומגמות, שהולכים להשפיע בזמן הקרוב על עולם הקמעונאות ומהן ההשלכות של מגמות אלו בעבור העסקים הקטנים והבינוניים.

חג שמח

אודות המחבר

יואב דריאל

קצת עליי,
אני מומחה לתכנון סביבות מכירה ועוסק בכך בלמעלה מעשור.
החברה שבבעלותי מסייעת לבעלי חנויות ורשתות ליצור חנויות חדשות ולבצע אופטימיזציה לחנויות קיימות. החברה משלבת ידע ונסיון בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים יחד עם ניתוחי מכר, הבנה של תנועת צרכנים בתוך החנות, במטרה ליצור חנויות נוחות יותר לקניה לצרכן ורווחיות יותר עבור בעל החנות או הרשת.
קצת עליי באופן אישי: נולדתי וגדלתי בבאר שבע (אוהד שרוף של הפועל באר שבע:) למדתי אדריכלות (והנדסת תעשייה וניהול) בטכניון בחיפה.
את המגע עם מסחר וקמעונאות התחלתי דווקא בבסטות של יפן. בהמשך עבדתי במספר משרדי אדריכלים, שימשתי אדריכל ומנהל פרויקטים בבנק מזרחי, וכמנהל ההקמה של רשת ארקפה.
ב-12 השנים האחרונות הקמתי את מה שהתחיל כמשרד תכנון ואדריכלות עם התמחות בתכנון שטחי מסחר והתרחב היום לתחומים נוספים שייעוץ לשיפור תכנון לחנויות ורשתות קמעונות.
בתקופה האחרונה אנו עוסקים גם בשילוב טכנולוגיה וערוצים נוספים לתוך תכנון סביבת המכירה.
בין השאר אני כותב בלוג בנושאי קמעונאות ומשמש מנטור ליזמים צעירים בהתנדבות במסגרת קרן שמש.

השארת תגובה