אזהרה מראש: יתכן והפוסט הזה יעצבן חלק מהקוראים. אם אתה בעל עסק הקריאה של הפוסט הזה עשויה להיות בלתי נעימה עבורך.

במהלך העבודה אני נתקל במאות בעלי עסקים כל שנה, עסקים משגשגים יותר ופחות בהיקפים ותחומים שונים. עם זאת מתוך המגוון הרב, זיהיתי כמה תבניות חוזרות של בעלי עסקים. תבניות שעוצרות ותוקעות את בעל העסק  או מאיטות מאד את ההתקדמות שלו.

קיבצתי עבורכם 5 טיפוסים של בעלי עסקים כאלו.

טיפוס מספר 1 הכד המלא : בעל העסק שיודע הכל. אין לו מה ללמוד מכל מיני “יועצים” או “מומחים”. הוא מבין כבר את הכל ויודע בדיוק מה לא בסדר אצלו בעסק. זה בדרך כלל לא באשמתו. יותר עניין של ה”שוק”. רוב הלקוחות שקונים בתחום שלו הם מטומטמים (עובדה, הם קונים אצל המתחרים שלו..)

סימני היכר בולטים: אוהב מאד לשמוע את עצמו, מתחיל משפטים ב “בוא אני אלמד אותך משהו על..” , מתוסכל מאד מהישראלים כעם, אם רק העסק שלו היה ממוקם בארצות הברית, קנדה או טימבוקטו, הכל היה נראה אחרת….

טיפוס מספר 2 מר “גם אני” – אם כולם בתחום העיסוק שלו עושים את זה, כנראה שזו הדרך הנכונה. אוהב לשכשך בבריכה ה”חמימה” עם כולם (חשבתם פעם למה היא חמימה?!) קר שם בחוץ.

סימני היכר בולטים: אין, זה בדיוק העניין, מר ישראל ישראלי, נראה בדיוק כמו כולם.

טיפוס מספר 3 – מר “רוצה אבל מפחד” גרסה מעודכנת ומתוחכמת כביכול של מר “גם אני”. הוא שונה, הוא יודע הוא מבין, הוא אפילו שמע על מישהו שעשה משהו שונה בתחום שלו, אבל יש לו סיבות מצויינות למה לא לעשות שום דבר שונה מהמתחרים שלו.

סימני היכר בולטים – יסכים עם כל דבר שתציע לו, אבל יהיו לו סיבות מצויינות (בדרך כלל חיצוניות) למה לא לעשות כלום בשלב זה, אין תקציב, אין לו כרגע את הזמן, אין שלום עם ערב הסעודית.

טיפוס מספר 4 מר מושלם – אם לא עושים משהו כמו שצריך, אין טעם לעשות אותו, עד שהמיתוג שלו לא יהיה מושלם אין טעם להחליף את השלט המתקלף שלו. יש מיתוג? לא, צריך להשלים את האסטרטגיה העסקית (כבר הבנתם – היא צריכה להיות מושלמת).

סימני היכר בולטים – שילוב של “הכד המלא” עם “רוצה אבל מפחד” – יודע איך עושים הכל בצורה מושלמת אבל לא מצליח להשלים שום דבר כמו שצריך (בעייה לעשות משהו נורמלי עם הישראלים…). מודעות של שלמות אירופית, מראה של שוק התקווה.

טיפוס מספר 5 מר יזם – הזדמנויות עסקיות נמצאות אצלו מעבר לכל פינה, תחת כל פח אשפה והן פשוט נופלות עליו מהשמים. ברגע שהוא סיים לחשוב על הזדמנות אחת לעשות מאה מיליון דולר, יש לו כבר רעיון טוב יותר לאיך עושים מיליארד. בעייה קטנה אחת, בדרך כלל לא מגיע לשלב שבו המיליארד אצלו בבנק, הוא פשוט כבר חושב על המיזם הבא של העשרה מיליארד…

סימני היכר בולטים – איש שיחה מרתק, יכול להעביר לך שעות רבות עם מיזמים עסקיים מקוריים, עם זאת למחרת הוא כבר לא זוכר הרבה, יש לו כבר משהו חדש. אם יתחיל  בכל זאת לעשות משהו, ישנה אותו במהלך התהליך כל שלוש שעות.

וידוי קטן – נראה לי שחלק מהטיפוסים האלו מתחבאים בכל בעל עסק (או אצלי לפחות). החוכמה הגדולה היא לזהות אותם, ולבדוק האם הם מקדמים אותנו או מעכבים אותנו.

מה דעתך? ואלו טיפוסים כאלו אתה מכיר? אתה מוזמן להוסיף תגובה

אם אהבת את המאמר ויש לך פייסבוק אשמח אם תעשה “לייק”

אודות המחבר

יואב דריאל

קצת עליי,
אני מומחה לתכנון סביבות מכירה ועוסק בכך בלמעלה מעשור.
החברה שבבעלותי מסייעת לבעלי חנויות ורשתות ליצור חנויות חדשות ולבצע אופטימיזציה לחנויות קיימות. החברה משלבת ידע ונסיון בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים יחד עם ניתוחי מכר, הבנה של תנועת צרכנים בתוך החנות, במטרה ליצור חנויות נוחות יותר לקניה לצרכן ורווחיות יותר עבור בעל החנות או הרשת.
קצת עליי באופן אישי: נולדתי וגדלתי בבאר שבע (אוהד שרוף של הפועל באר שבע:) למדתי אדריכלות (והנדסת תעשייה וניהול) בטכניון בחיפה.
את המגע עם מסחר וקמעונאות התחלתי דווקא בבסטות של יפן. בהמשך עבדתי במספר משרדי אדריכלים, שימשתי אדריכל ומנהל פרויקטים בבנק מזרחי, וכמנהל ההקמה של רשת ארקפה.
ב-12 השנים האחרונות הקמתי את מה שהתחיל כמשרד תכנון ואדריכלות עם התמחות בתכנון שטחי מסחר והתרחב היום לתחומים נוספים שייעוץ לשיפור תכנון לחנויות ורשתות קמעונות.
בתקופה האחרונה אנו עוסקים גם בשילוב טכנולוגיה וערוצים נוספים לתוך תכנון סביבת המכירה.
בין השאר אני כותב בלוג בנושאי קמעונאות ומשמש מנטור ליזמים צעירים בהתנדבות במסגרת קרן שמש.

4 תגובות
  1. רן

    מרוב פחד ממה שעלול לקרות והאפשרות להפסיד משהו לא נשאר זמן לעשות משהו חדש ולהרוויח. כך מרבית המנהלים מתכננים הוצאות במקום הכנסות וכשאין הכנסות כל הוצאה שהיא, כבר גורמת הפסד ואז מנהלים מהסוגים המוזכרים בכתבה מסבירים שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע..
    עצוב כמה שהתיאור קולע.

    • admin

      היי רן, מסכים מאד
      יש ציטוט שאומר שרוב בעלי העסקים לא ישקיעו לילה בשביל להרויח 100 דולר אבל יוותרו על שבעה לילות כדי לא להפסיד אותם.
      (לצורך הדיוק – צ’ונסי דיפו מצוטט בספרו של ג’יי אברהמס)

  2. יוני

    מסכים ביותר!!
    עם זאת, ניתן להוסיף בנימה חיובית שמי מאותם טיפוסים שמגייס לבסוף את האומץ לעשות צעד קדימה לעבר הכנסת ידע חדש לעסק ומתחיל לראות ברכה מצעד זה, הופך במהרה לתלמיד חרוץ ונלהב שמאמץ בקלות דפוסים חדשים ויעילים..
    ככה זה עם ישראלים… 🙂

  3. Cleo

    היי, אחלה פוסט, תודה

השארת תגובה