חנות חדשה לרשת על המשקל בקניון גבעת שמואל

ביקרתי השבוע בועידת הקניונים באילת. אילת בחורף נעימה מאד, האולם המרכזי קצת פחות. כנראה שהשילוב של הרבה אגו מתובל בתאוות בצע, לא מייצר את הסביבה האידיאלית.

הנושא החם בועידה היה המאבק הקבוע בין שתי חברות הקניונים הגדולות מליסרון (קניון רמת אביב, פתח תקוה,קניותר, סה"כ 22 קניונים) ועזריאלי (13 קניונים) לבין נציגי הרשתות.

התוצאה – שכר דירה גבוה מאד, דמי ניהול ללא שום פרורפורציה להוצאות הניהול ובעלי חנויות שמפעילים חנויות, אבל את רוב הרווח מעבירים לדעתם לבעל הבית.

במדינה רגילה אפשר להגיד לבעל החנות – זכותך לצאת מהקניון ולפתוח במקום אחר, אבל לא בישראל.

בפועל נוצר דואופול. 2 חברות קניונים גדולות ללא שום אלטרנטיבה לרשתות קמעונאיות, שרוצות מיקומים בקניונים עם תנועת קהל.

את התוצאה של העדר התחרות ומחירי השכירות המופקעים משלם בסופו של דבר, כרגיל הצרכן.

החניה המיזוג והשירותים הם בחינם אבל כמו שכולנו יודעים, שום דבר לא בחינם,

להיפך מסתבר שאנחנו משלמים על זה מאד ביוקר. אולי אפשר לדבר על מס קניונים

(לדברי הראל ויזל מפוקס מדובר על משהו כמו 14% מכל רכישה ברשת שלו וזה לא כולל את דמי הניהול…)

השאלה המרכזית של הכנס היתה ההימור על כמה רשתות נוספות יקרסו השנה. ההימורים נעו בין ארבע לעשר רשתות שיקרסו.

הסיבות אם מסתכלים קצת מרחוק די ברורות. במשך 20 השנים האחרונות צמח פלח השוק של הרכישה בקניונים בהתמדה.

מי שהוביל את הגל היו הרשתות הבולטות שנראה בכל קניון – פוקס, קסטרו, סטימצקי, קרביץ ועוד.

על הדרך נתלו על עגלת הקניונים עוד כמה רשתות, בעיקר מתחום האופנה שלא הביאו בשורה מיוחדת, אבל היו נוכחות בקניונים רבים.

התפרנסו בדרך כלל מיבוא זול מסין ומספיק חנויות בקניון כך שהייבוא יהיה משתלם.

בדרך כלל עם שמות קצרים באנגלית בסגנון – fuze, grip, discreet (השמות הן רק לדוגמה – ויסלחו לי הרשתות שכללתי או השמטתי). לא בטוח שתזכרו אותן בגלל קו אופנתי או בשורה לצרכן, אבל הן שם. נתלו בציפורנים על העגלה מאחור וצמחו יחד עם הענף.

לאחרונה הדרך נהייתה קצת יותר קופצנית, יוקר המחיה המעיק, כניסה של רשתות מקצועיות מחו"ל ושכר דירה שלא מפסיק לעלות (דואופול כבר אמרנו?!) ובנוסף עוד ועוד קניונים שצצים בכל פינה, קרית אתא, עכו, (בקרוב רמלה), בית שמש, יקנעם,

בקיצור, תחרות צומחת על אותו קהל. התוצאה כאמור היא שכנראה שיתפנו כמה מקומות בקניונים בשנה הקרובה…

האם לבעל העסק ברחוב כדאי לנצל את ההזדמנות ולהיכנס לקניון? לדעתי לא.

מהתרשמותי בכנס, מה שהיה הוא שיהיה, לפחות בזמן הקרוב.

חברות הקניונים הגדולות לא רוצות ולא יכולות להוריד את שכר הדירה. בינתיים הן הפכו לחברות בורסאיות – עם דיווחים לציבור גיוס הון ובטחונות לבנקים.

הורדת שכר הדירה תגרור אותן לתהליכים שלמים וארוכים שבשלב זה הן ינסו להימנע מהם בכל מחיר.

לדעתי בסוף זה יגיע או שפתאום, יהיה פה שלום וצמיחה מופלאה ונהפוך לשוויץ של המזרח התיכון  ואז לכולם יהיה טוב.

הלוואי.

חסרה כאן בשורה?!  מסכים…

אבל אשמח לשמוע את דעתכם.

אודות המחבר

יואב דריאל

קצת עליי,
אני מומחה לתכנון סביבות מכירה ועוסק בכך בלמעלה מעשור.
החברה שבבעלותי מסייעת לבעלי חנויות ורשתות ליצור חנויות חדשות ולבצע אופטימיזציה לחנויות קיימות. החברה משלבת ידע ונסיון בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים יחד עם ניתוחי מכר, הבנה של תנועת צרכנים בתוך החנות, במטרה ליצור חנויות נוחות יותר לקניה לצרכן ורווחיות יותר עבור בעל החנות או הרשת.
קצת עליי באופן אישי: נולדתי וגדלתי בבאר שבע (אוהד שרוף של הפועל באר שבע:) למדתי אדריכלות (והנדסת תעשייה וניהול) בטכניון בחיפה.
את המגע עם מסחר וקמעונאות התחלתי דווקא בבסטות של יפן. בהמשך עבדתי במספר משרדי אדריכלים, שימשתי אדריכל ומנהל פרויקטים בבנק מזרחי, וכמנהל ההקמה של רשת ארקפה.
ב-12 השנים האחרונות הקמתי את מה שהתחיל כמשרד תכנון ואדריכלות עם התמחות בתכנון שטחי מסחר והתרחב היום לתחומים נוספים שייעוץ לשיפור תכנון לחנויות ורשתות קמעונות.
בתקופה האחרונה אנו עוסקים גם בשילוב טכנולוגיה וערוצים נוספים לתוך תכנון סביבת המכירה.
בין השאר אני כותב בלוג בנושאי קמעונאות ומשמש מנטור ליזמים צעירים בהתנדבות במסגרת קרן שמש.

השארת תגובה