אוהדי הספורט השבוע (ואני בתוכם) הזדעזעו לראות את האירועים בדרבי. למי שלא התעדכן (יש כאלו?!) בערך בשליש המשחק פרץ אוהד הפועל ת"א למגרש וניסה לפגוע בערן זהבי, כוכב מכבי ת"א, נחשב לשחקן הישראלי הטוב ביותר כיום.

זהבי התגונן, האוהד נעצר, השופט שרק כרטיס אדום שמשמעו הרחקה לזהבי על פגיעה באוהד, זמן קצר לאחר מכן פרצו אוהדי מכבי ת"א למגרש, המשחק הופסק ובסופו של דבר בוטל.

האירוע היה יוצא דופן אבל לא מפתיע. לדרבי מסורת ארוכה של אלימות.

ניתן להבחין בכמה סממנים מעניינים בהתרחשות שניתן להשליך גם על העולם העסקי.

אשליה מוסכמת – ברוב משחקי הכדורגל יש אלפים או עשרות אלפים של צופים מול כמה מאות של אנשי אבטחה. המגרשים אינן מגודרים וברור לחלוטין שהתפרצות כוללת של הצופים לעולם לא תוכל להישלט ע"י כוחות האבטחה ובכל זאת רוב המשחקים לא מגיעים למצב זה בגלל הסכמה של הצופים בקיומה של "גדר שקופה"

זוהי אשליה אך כל עוד היא מקובלת על כולם האשליה מכתיבה את המציאות.

גם בעולם העסקים יש אשליות מוסכמות, החל מהמושג הבסיסי של כסף שכל ערכו נובע מהיותו אשליה מוסכמת, וכלה בקודים עסקיים של כיבוד הסכמים או עמידה בהבטחה.

שיקוף אוטומטי – אם נסתכל על הקונפליקט הקצר בין האוהד לבין זהבי נראה נוכל לראות סוג של שיקוף, האוהד מתקיף בידיים, זהבי דוחף בידיים, האוהד מנסה לבעוט, זהבי דוחף בחזרה עם הרגל.

בעולם העסקים אנו רואים "עימותי שיקוף" כאלו בין עסקים – עסק מוריד מחירים וגם המתחרה מוריד מחירים, עסק יוצא במבצע 1+1 וגם המתחרה מציע מבצע דומה. נטיה טבעית ואנושית.

הכנה מוקדמת – ברור לחלוטין לפי זמן התגובה של כוחות האבטחה שהם לא הוכנו כראוי, לקחו שניות ארוכות עד שהם הבינו את הסיטואציה ופנו להגיב.

אני משער שאם הכוחות היו מתורגלים יותר למקרים ותגובות מסוג זה, הארוע כולו היה נמנע.  גם השחקנים עצמם היו מופתעים (ובצדק) מהנוכחות של אוהד על המגרש. מעתה התסריט הזה לעולם יהיה יותר ממשי, השאלה המעניינת היא אם הארוע ישפיע בעתיד על המשחק עצמו.

בהסתכלות רמרוחקת ורגועה, מרחב האפשרויות (בדיעבד) היה גדול הרבה יותר, זהבי היה יכול להימנע מעימות ע"י התרחקות למשל, קרוב לודאי שהאוהד לא היה משיג בריצה כדורגלן בכושר טוב.

עוד עובדה מעניינת היא שלמרות שזהבי, שחקן מהיר עם אינסטינקטים מצויינים, יודע להגיב בחלקיקי שניה לכדור בסביבתו, ולשאר תסריטים המהווים חלק ממשחק כדורגל, התסריט של עימות עם אוהד לא היה אחד מאלו שהוא התכונן להגיב אליהם.

אני מניח שגם השופט המופתע שמיהר לשרוק לו כרטיס אדום, היה בוחר בתגובה שונה, לו היה מתאר את שרשרת האירועים.

אם נסתכל על עולם העסקים אנו יכולים להסיק מהארוע הזה כמה לקחים מעניינים:

מרחב הפעילות – הזירה היא לעיתים קרובות גדולה הרבה יותר ממה שאנו רגילים לראות, האוהד הוכיח לכולנו שחלק גדול מהקירות והמחסומים שאנו מחשיבים הם דמיוניים לחלוטין.

בפועל, יש לנו בכל מצב נתון הרבה יותר אפשרויות ממה שאנו רואים במבט ראשון.

הנטייה לשיקוף – לבני אדם נטיה טבעית לתגובה דומה לפעולה שיזמה את הצורך בתגובה. זה אמנם משרת אותנו ברוב הזמן אבל זו בהחלט לא התגובה היחידה.

ההבדל הגדול בין עסקים לכדורגל – בעוד שהארוע בבלומפילד כולו ארך רק מספר שניות, ולכן קל אולי להיות חכם בדיעבד, אבל קשה לשפוט את התגובה המיידית של המשתתפים, בעולם העסקים יש את ה"לוקסוס" לחשוב בשעות, ימים וחודשים.

כדאי לבחון את מרחב האפשרויות שלך ואת הזירה האמיתית בכל פעם מחדש לפני שנגררים לשיקוף מיידי.

אודות המחבר

יואב דריאל

קצת עליי,
אני מומחה לתכנון סביבות מכירה ועוסק בכך בלמעלה מעשור.
החברה שבבעלותי מסייעת לבעלי חנויות ורשתות ליצור חנויות חדשות ולבצע אופטימיזציה לחנויות קיימות. החברה משלבת ידע ונסיון בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים יחד עם ניתוחי מכר, הבנה של תנועת צרכנים בתוך החנות, במטרה ליצור חנויות נוחות יותר לקניה לצרכן ורווחיות יותר עבור בעל החנות או הרשת.
קצת עליי באופן אישי: נולדתי וגדלתי בבאר שבע (אוהד שרוף של הפועל באר שבע:) למדתי אדריכלות (והנדסת תעשייה וניהול) בטכניון בחיפה.
את המגע עם מסחר וקמעונאות התחלתי דווקא בבסטות של יפן. בהמשך עבדתי במספר משרדי אדריכלים, שימשתי אדריכל ומנהל פרויקטים בבנק מזרחי, וכמנהל ההקמה של רשת ארקפה.
ב-12 השנים האחרונות הקמתי את מה שהתחיל כמשרד תכנון ואדריכלות עם התמחות בתכנון שטחי מסחר והתרחב היום לתחומים נוספים שייעוץ לשיפור תכנון לחנויות ורשתות קמעונות.
בתקופה האחרונה אנו עוסקים גם בשילוב טכנולוגיה וערוצים נוספים לתוך תכנון סביבת המכירה.
בין השאר אני כותב בלוג בנושאי קמעונאות ומשמש מנטור ליזמים צעירים בהתנדבות במסגרת קרן שמש.

השארת תגובה