אני אוהב לפגוש יזמים.כשפאסט פוד היה בסך הכל פלאפל

אני נפגש עם יזמים טריים ועם בעלי עסקים ותיקים.

מעניין לראות את ההבדלים שנוצרים בין שתי הקבוצות לאחר כמה שנים בעסק קמעונאי.

ניסיתי לעמוד מה מבדיל בין יזם ותיק ליזם מתחיל וקיבצתי 5 ציטוטים שונים שמבדילים בין יזמים טריים ליזמים וותיקים:

לכל קבוצה יתרונות וחסרונות וכך גם לכל אחת מהגישות.

1. איך זה נשמע: "אין מה להתפלסף יותר מדי, נבנה את החנות, נשים סחורה ואז נלמד תוך כדי תנועה"

היתרון: מייצר עשייה, זהו התנאי הראשון כדי ליצור משהו חדש-לעשות ולא לדבר על עשייה.

החסרון: מייצר מצב בו החנות שלך לא תמיד ״קוראת״ לקהל הנכון בשבילך, ואז אתה מפיק את המידע הנכון מהקהל הלא נכון,

2. איך זה נשמע: "החנויות המצליחות האמיתיות, אלו החנויות הישנות והמבולגנות" (לחיזוק יש את הדוגמה של הפלפל הירוק והוותיק שעומד על תילו בהצלחה כבר 35 שנה)

היתרון: זה בהחלט הרגל טוב להתבונן מסביב וללמוד מהצלחות של אחרים.

החסרון: כשמסתכלים, כדאי להסתכל ולקחת את הלקח נכון. במקרה של הפלאפל ייתכן ומדובר בדינוזאור יחיד (ולכן גם בולט) מדור שנעלם ברגע שמגיע מתחרה ראוי שמתיישב על הנישה שלו.

אולי בכלל הערך העיקרי של הפלאפל הוא דווקא המיקום, הוותק המוניטין (ואז כדאי לנסות לקנות או לזכיין אותו).

3. איך זה נשמע: "אין מה להשקיע יותר מדי כסף, קודם שהעסק יכניס כסף ואז נשקיע כמו שצריך".

היתרון: יש בהחלט לעשות השקעה זהירה ומדודה כשמדובר בעסק חדש.

החסרון: משול למישהו שרוצה להדליק אש באח, אבל מצפה שקודם תהיה אש ואז הוא כבר יביא את העצים. לפעמים כדי לבדוק רעיון חדש יש לעשות אותו כמו שצריך, כדי לתת לו סיכוי אמיתי להצליח.

4. איך זה נשמע: "המקום זה לא בדיוק מה שרציתי, אבל השגתי מבעל הבית אחלה שכר דירה"

היתרון: יש לנסות לצמצם את העלויות הקבועות של עסק קמעונאי. שכ"ד הוא בהחלט הוצאה גדולה.

הרבה חנויות, במיוחד בקניונים, מוצאות את עצמן עובדות בסוף בעבור בעל הנכס ולא בעל הבית.

החסרון: הקמת חנות עולה כסף. תפעול חנות עולה כסף, מלאי עולה כסף. ההבדל היחיד בין מיקום מעולה למיקום חלש יהיה החשיפה וכמות הלקוחות ובהתאמה כמות ההכנסות

5. איך זה נשמע: "ראיתי שלחנות קרובה באותו תחום יש הרבה לקוחות והיא עובדת טוב, אז חשבתי שיש מקום לעוד חנות מאותו תחום בדיוק ליד,

ככה נתחלק בכסף, בלאו הכי יש לו מספיק"

היתרון: כמו בסעיף 1 זה הרגל טוב להתבונן בהצלחות

החסרון: אם אתה לא רואה החשבון של העסק, לא באמת ידוע לך כמה הוא מרוויח, מניסיוני לעיתים יש "הצלחות אופטיות" מול עסקים אחרים שיושבים בשקט ועובדים היטב.

דבר נוסף, בתחרות ומלחמה בתחום הקמעונאות בדרך כלל המרוויח הגדול הוא הצרכן, לא בעל העסק…

מעניין שדווקא בעלי עסקים מנוסים, שלמתבונן מהצד נראה שאין להם מה ללמוד והם יודעים הכל (על התחום שלהם) מוכנים להשקיע מחשבה, זמן אנרגיה ותקציב בכל מיקום חדש.

אולי בגלל שאלו האנשים שמבינים ויודעים יותר מכולם, כמה הקרקע של קמעונאות יכולה להיות הפכפכה, משתנה ולא יציבה, כשאין יסודות מתאימים.

אולי הם גם הבינו מזמן, כמה זול יותר וקל יותר לעשות סימולציות בראש או על נייר ורק אח״כ לממש ולאו דווקא להיפך…

מוקדש בתודה לכל הלקוחות שלנו על ההשראה וההעזה.

אודות המחבר

יואב דריאל

קצת עליי,
אני מומחה לתכנון סביבות מכירה ועוסק בכך בלמעלה מעשור.
החברה שבבעלותי מסייעת לבעלי חנויות ורשתות ליצור חנויות חדשות ולבצע אופטימיזציה לחנויות קיימות. החברה משלבת ידע ונסיון בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים יחד עם ניתוחי מכר, הבנה של תנועת צרכנים בתוך החנות, במטרה ליצור חנויות נוחות יותר לקניה לצרכן ורווחיות יותר עבור בעל החנות או הרשת.
קצת עליי באופן אישי: נולדתי וגדלתי בבאר שבע (אוהד שרוף של הפועל באר שבע:) למדתי אדריכלות (והנדסת תעשייה וניהול) בטכניון בחיפה.
את המגע עם מסחר וקמעונאות התחלתי דווקא בבסטות של יפן. בהמשך עבדתי במספר משרדי אדריכלים, שימשתי אדריכל ומנהל פרויקטים בבנק מזרחי, וכמנהל ההקמה של רשת ארקפה.
ב-12 השנים האחרונות הקמתי את מה שהתחיל כמשרד תכנון ואדריכלות עם התמחות בתכנון שטחי מסחר והתרחב היום לתחומים נוספים שייעוץ לשיפור תכנון לחנויות ורשתות קמעונות.
בתקופה האחרונה אנו עוסקים גם בשילוב טכנולוגיה וערוצים נוספים לתוך תכנון סביבת המכירה.
בין השאר אני כותב בלוג בנושאי קמעונאות ומשמש מנטור ליזמים צעירים בהתנדבות במסגרת קרן שמש.

2 תגובות
  1. מנשה

    ריספקט! 🙂

  2. ערן אברהמי

    התגעגעתי לתובנות,תודה

השארת תגובה